מחוץ לעיר (זַמַּר-פְּרֵדוֹת )
שֵׂעָר רָחוּץ מָלֵא רֵיחוֹת.
עוֹר רַעֲנָן נוֹתֵן נִיחוֹחַ.
וְעַל עֵינַיִךְ הַמְּלוּחוֹת
שְׂפָתַיִם לְהַדֵּק בְּכֹחַ.
וְעַנְנֵי-נוֹצָה קַלִּים
מִתְקַרְזְלִים מֵעַל הַחֹרֶשׁ.
רֹאשֵׁךְ הַנָּם בְּתַלְתָּלִים.
וְגַם יָדֵךְ. וְגַם הָעֹרֶף...
אַל תְּמַהֵר, זַמַּר-פְּרֵדוֹת!
גַּם כָּךְ נֵלֵךְ תּוֹךְ דַּקּוֹתַיִם.
אַל נָא תַפְרִיד זְרוֹעוֹת צְמוּדוֹת.
אַל תְּנַתֵּק זוּגוֹת-שְׂפָתַיִם.
אֵיךְ עַנְנֵי נוֹצָה רַכִּים
מִתְקַרְזְלִים מֵעַל צַמֶּרֶת!
וְאֵיךְ נִשְׁמָע מִמֶּרְחָקִים
קוֹל קוּקִיָּה, שָׁנִים סוֹפֶרֶת...
סוֹפֵר-שָׁנִים, לֹא לְשַׁקֵּר:
רַק בְּשָׁעוֹת נִמְדֹּד חַיֵּינוּ.
זַמַּר-פְּרֵדוֹת! אַל תְּמַהֵר –
תּוֹךְ דַּקּוֹתַיִם – כְּבָר אֵינֶנּוּ...
Тот запах вымытых волос,
благоуханье свежей кожи!
И поцелуй в глаза от слез
соленые, и в губы тоже.
И кучевые облака,
курчавящиеся над чащей.
И спящая твоя рука,
и спящий лоб, и локон спящий.
Повремени, певец разлук!
Мы скоро разойдемся сами.
не разнимай сплетенных рук,
не разлучай уста с устами.
Ведь кучевые облака
весь день курчавятся над чащей.
И слышится издалека
дневной кукушки счет горчащий.
Не лги, не лги, считая дни,
кукушка - мы живем часами...
Певец разлук, повремени!
Мы скоро разойдемся сами.