תקופת הכלום כְּשֶׁיִּצְטַבֵּר הַכַּעַס כְּנֶגֶד הַחֻקִּים, אַנְשֵׁי חַצְרוֹת הַכָּאוֹס יֵצְאוּ מִמֶּרְחָקִים. הֵם לַכִּכָּר יָבֹאוּ, חוֹגְרִים אֶת נִשְׁקֵיהֶם וְיִסְתַּדְּרוּ שָׁם – אֵיךְ שֶׁבָּא לָהֶם.
הֵם יֵלְכוּ, תּוֹקְעִים בַּחֲצוֹצְרָה-צְרָה-צְרָה: "הִנֵּה בָּא סוֹפוֹ שֶׁל הַיְּקוּם-קוּם-קוּם. הַיּוֹם הַזֶּה גָּדוֹל הוּא וְנוֹרָא – מַתְחִילָה תְּקוּפַת הַכְּלוּם!"
יַמְתִּינוּ לָאָדוֹן הֵם, שֶׁהוּא יִקְבַּע דְּבָרִים: מֵאוֹת אַלְפֵי מִלְיוֹנִים (בַּכָּאוֹס לֹא סוֹפְרִים. הִנֵּה הוּא כְּבָר מַגִּיעַ, אַךְ הַמְשִׁיכוּ לְחַכּוֹת – כִּי יִהְיֶה אָדוֹן חָדָשׁ תּוֹךְ שְׁתֵי דַקּוֹת.
בַּסּוֹף יֵרֵד הַחֹשֶׁךְ וְהַבְּעָיָה תֵרֵד: כְּשֶׁלֹּא רוֹאִים, יֵשׁ קֹשִׁי לִשְׂנֹא אֶת הַמְּפַקֵּד. אֶחָד יִצְרַח "קָדִימָה!", מִלְיַרְד יִשְׁאַל "לְאָן?" – מִי שֶׁלֹּא יִדָּרֵס, יֵצֵא בַּזְּמָן.
חֶצְיָם יָמוּת בַּדֶּרֶךְ, חֲצִי הַשְּׁאָר יֹאבַד (מֵהֵם בִּילְיוֹֹן בְּעֵרֶךְ – בְּבֵית זוֹנוֹת אֶחָד. אֲבָל - רְאֵה זֶה פֶלֶא - יֵצְאוּ הֵם מְנַצְּחִים, כִּי אֲנַחְנוּ כָּאן כָּאֵלֶּה לְמָכִים.
הֵם יִלְבּשׁוּ בְּגָדֵינוּ, יִקְנוּ בַּחֲנֻיּוֹת, יָגוּרוּ בְּבָתֵינוּ וְיִלְמְדוּ לִחְיוֹת. אִם מִישֶׁהוּ מִמַּעַל לָאָרֶץ יִסְתַּכֵּל, הוּא לֹא יַרְגִּישׁ בִּכְלָל בְּשׁוּם הֶבְדֵּל –
כְּשֶׁנֵּלֵך, תּוֹקְעִים בַּחֲצוֹצְרָה-צְרָה-צְרָה: "הִנֵּה בָּא סוֹפוֹ שֶׁל הַיְּקוּם-קוּם-קוּם. הַיּוֹם הַזֶּה גָּדוֹל הוּא וְנוֹרָא – מַמְשִׁיכָה תְּקוּפַת הַכְּלוּם!"
18.08.1994
|