Гейзель Зеев(Владимир)

משחקים בשח על המרפסת
בדרום שקט, בעיירה
ילד, קצת שזוף, במשקפיים
וחייל צעיר עם חגורה

גפן התפשט מוקדם הקייץ.
אמא מחייכת, אבא שר,
בחופשה האח מקורס הטייס.
מלמעלה מרחף פרפר.

במרפסת - השולחן מפלסטיק,
מעלינו - האוויר הצח,
הכלים פרוסים כבר על הלוח -
המשחק האחרון בשח.

העולם, הזמן - עצרו מנוע,
דוממים עצים ואדמה,
שמש מלטפת ים רגוע,
עוד יומיים עד המלחמה...

העבר נסוג לקראת הבוקר
מהדהד רק קול מעלטה:
"חלומות הפז לך, מתוקי -
בחיים נשארת רק אתה."

В шахматы играют на балконе
В довоенной южной стороне
Смуглый мальчик в новенькой матроске
И курсант при кожаном ремне.

У перил, где листья винограда,
Мать смеется и отец грустит.
Брат приехал - он военный летчик.
За балконом бабочка парит.

Мы сидим за столиком прозрачным,
А над нами летняя пора,
На доске расставлены фигуры -
В шахматы последняя игра.

Мир затих, не двигается время,
Замер тополь, голову склоня,
Тонет солнце в безмятежном море,
До войны еще четыре дня...

Прошлое уходит без оглядки,
Но остался голос с высоты:
- Спи, мой мальчик, спи, мой, сладко-сладко, -
Ведь в живых остался только ты.

1978