Зельцер Шмуэль

אם חבר פתאום מסתבר
לא אויב ולא אח, סתם כך
אם קשה להחליט, לחשוב
אם הוא רע או אם טוב

קח אותו אל השביל, תוביל.
אל תשאיר לבדו אותו
על השביל עם מקל, תרמיל
שם תבין מי זה מי.


אם האיש בהרים לא מדהים,
קילומטר הלך ונח,
בעליות נאנק, נחנק,
רק מעד וזעק.

אז ברור וניכר, הוא זר
אל תריב איתו – שלח אותו
לא כאלה הולכים בשבילים
וכאן עליהם לא שרים.


אבל אם לא מחה, לא בכה
אם קילל כמו פרחח אבל הלך
וכשנפלת מגובה רב
הוא סחב על הגב.

אם הלך הוא איתך כמו לקרב,
על פסגה הוא עמד, מאוהב
את חייך שלך תפקיד
בידיו לתמיד

Если друг оказался вдруг
И не друг, и не враг, а — так;
Если сразу не разберешь,
Плох он или хорош, —
Парня в горы тяни — рискни!
Не бросай одного его:
Пусть он в связке в одной с тобой —
Там поймешь, кто такой.

Если парень в горах не ах,
Если сразу раскис — и вниз,
Шаг ступил на ледник — и сник,
Оступился — и в крик, —
Значит рядом с тобой — чужой,
Ты его не брани — гони.
Вверх таких не берут и тут
Про таких не поют.

Если ж он не скулил, не ныл;
Пусть он хмур был и зол, но шел,
А когда ты упал со скал,
Он стонал, но держал;
Если шел он с тобой, как в бой,
На вершине стоял хмельной, —
Значит, как на себя самого,
Положись на него!