ביתי עומד. הוא עוד איתן, קומקום שורק בפנים. פורח מסביב הגן, שרות הציפורים.
עלווה סמיכה בולמת אור, ולא קולט מבט קברן שלי, לבוש שחור, שמתקרב לאט.
כלים של הרס בידיו - קורנס וגרזנים, אך לא נראה הוא עד עכשיו - והחיים יפים.
ועל הרגע הנורא איני רוצה לחשוב, בולע זעקה מרה ושר לי זמר טוב.
Мой славный дом ещё стоит, И сад ещё цветёт, И чайник на плите журчит, И соловей поёт. Но рядом, за листвой густой, Ещё не виден мне, Могильщик черноблузый мой Приблизился к стене. Кувалда и топор в руках, Он разрушать пришёл. Но он не виден мне пока, И жить мне хорошо. И про ближайший страшный миг Я думать не хочу. Отчаянья глотаю крик И песню бормочу.
|