Гейзель Зеев(Владимир)

נספר על איש הרוח,
בעצמו מאוד בטוח,
הוא היה פסל ידוע
בסגנון המגוון.

הוא פיסל בובה נפגמת
וקרא לה "מטומטמת",
הוא פיסל ליצן עם קמט
וקרא לו "מטומטם".

אז הגיעו שני החברה
והרימו את קולם:
"אם כבר מישהו אשם – זה
לא בובה ולא ליצן

צורתם היא פרי ידיך,
תוצאה של פסילותיך.
האשמה כולה עליך –
זה צריך להיות מובן"

הפסל היה איש רוח –
הוא חיפש נוסחא גואלת...
לבסוף היה בטוח
ופסק לו הפסל:

אם בובה תצא נפגמת -
אז נגיד שהיא... נכשלת,
אם ליצן ייצא עם קמט -
בו נגיד שהוא נכשל...

Я леплю   из пластилина,
Пластилин нежней, чем глина.
Я леплю из пластилина
Кукол, клоунов, собак.
Если кукла выйдет плохо -
Назову   её   дурёха,
Если клоун выйдет плохо -
Назову   его   дурак.

Подошли   ко мне два брата.
Подошли   и говорят:
"Разве кукла виновата?
Разве клоун виноват?
Ты их лепишь грубо-вато,
Ты их любишь мало-вато,
Ты сама и виновата,
А никто    не виноват".
Ля-ля-ля, ля-ля, ля-ля.

Я леплю   из пластилина,
А сама вздыхаю   тяжко,
Я леплю из пластилина,
Приговариваю так:
Если кукла выйдет плохо -
Назову    её... бедняжка,
Если клоун выйдет плохо -
Назову   его... бедняк.

1968