הלו!.. כן, אני... מה?!! זה לא זמן הבדיחות... אני? למה מופתע? דווקא שמח מאוד. חכי, אמצא גפרורים. מאה שנים... או יותר? אמרתי: "מאה שנים"! לא, אני לא ממהר... טלפון בקצה שולחנה, טלפון סלולארי אצלי – זה הסתיו, זה סוף העונה, רק עלים יבשים נופלים...
מה אצלנו נשמה? לווינים התגרשו, מה פתאום מלחמה?!! אלקס – אלוף באושו... בת נולדה לרבקה, איש איש בדרכו הולך: מוניתי לראש מחלקה, נו – ספרי, מה אצלך? טלפון בקצה שולחנה...
תגידי, שמעתי גם... ומי הוא, אם זה לא סוד? קצין בחיל הים! גבר החלומות... בן? מזל טוב! איך קראת? תודה. זה מדהים... בקיצור – מאושרת את? הסתדרו החיים? טלפון בקצה שולחנה...
- Слушаю... Да... Алло!.. Что за шутки с утра? Я, почему удивлен? Я даже очень рад. Я даже закурю. Здравствуй, прошло сто лет. Сто лет прошло, говорю. Я не спешу, нет. Припев: Телефон-автомат у нее, Телефон на столе у меня. Это осень, это жнивье. Талый снег вчерашнего дня. - Что у нас за дела? Да как-то все разбрелись. Верочка родила. Славины развелись. Я получил отдел. Санька съездил в Париж. Все в суматохе дел... Ну, а ты что молчишь? Припев. - А правда, что говорят? А кто он, коль не секрет? А-а, военный моряк, В общем, жгучий брюнет. А сына как назвала? Спасибо. Не ожидал... Значит, жизнь удалась? Все прошло без следа? Припев. 1967
|