Гейзель Зеев(Владимир)

מה עושים - לא יודע... ידידי, שלוף עצה מנצחת.
לא חיפשתי לי כסף, לא אישה, ולא ארץ מובטחת -
רק חצות שבלילה הסתווי, וחוטון מצלצל
העיקר שאזכור את העיקר ואשכח הטפל:

עיר הבוץ והעובש, השגרה הצבועה המטונפת.
שיר או שניים של פעם, והיד הרחוקה הלוטפת.
הסמטה המוצנעת ולילות גשומים בלי שינה.
והתריס הפתוח - כמו הצופן בתוך חלונה

העבר כבר עבר, את יקיריי כבר הדהירה הדרך
האמת שבלילה, ידידי, אני חש את הקרח
ובוהה מהבוקר על רקיע חלוד בערגה
עבודה ממתינה לי, ערימת השורות מחכה...

מה עושים? לא יודע... ידידי, שלוף עצה מנצחת.
לא חיפשתי לי כסף, לא אישה, ולא ארץ מובטחת -
רק חצות שבלילה הסתווי, וחוטון מצלצל.
העיקר שאזכור את העיקר ואשכח הטפל.

                                     Борису Валерштейну


Я не знаю, что делать, помоги, старина, посоветуй.
Не ищу я ни денег, ни жены и ни нового света.
Мне б осеннюю полночь, да звенящую тонкую нить,
Чтобы главное вспомнить, а все остальное забыть.      

Паутина и плесень, город грязи и каменной скуки,
Тесный круг старых песен и далекие нежные руки.
Темной улочки тайны, да дождливых ночей забытье,
Да раскрытые ставни в бессонном окошке ее.            

Все, что было-исчезло, тех, кто дорог, дороги умчали,
И, старик, если честно, что-то плохо мне спится ночами.
И на небо рябое, в ожиданьи,гляжу я с утра,
И работа, работа, и отложенных строчек гора.            

1969