בלה-מנש נדלקו האורות,
ערפל משתרע סביבנו.
מה הטעם לספור עוד ימים ולילות -
נדירות ותמוהות פגישותינו.
מול החוף הרדום הלילי
מתרוצץ איזה שחף בלי נחת.
מה הטעם שיש אהבה בתוכי
אם ממני כל כך רחוקה את?
כוכבים מגיעים לשורה,
האפור את המים צובע.
מה הטעם להיות בודדה אך גאה?
לא כלה, לא אישה – לא יודע...
בלה-מנש מתפשט ערפל,
האורות – על החוף וסביבנו.
מה הטעם בכך שבכל התבל
רק אנחנו – ואין מלבדנו?
Над Английским каналом огни,
Над Английским каналом туманы.
Ах, зачем до тебя все считаю я дни, -
Наши встречи редки и обманны.
Снова чайка кружится, трубя,
Над негромкой вечерней волною.
Ах, зачем, ах, зачем так люблю я тебя,
Когда нет тебя рядом со мною?
Цвет на серый меняет вода,
И становятся звезды на место.
Ах, зачем ты судьбой одинокой горда -
Не жена, не вдова, не невеста?
Над Английским каналом огни,
Над Английским каналом туманы.
Ах, зачем мы с тобой в этом мире одни,
Ах, зачем мы с тобой постоянны?
Июнь 1962, 'Крузенштерн', пролив Ла-Манш