Гейзель Зеев(Владимир)

אם חָלֹה אֶחֱלֶה – אנא, לי שום רופאים אל תביאו,
אבקש מֵרֵעַיי – מִשְאַלְתִי לא תהיה חולנית:
בין קירות ערפל עֲרָבָה תִפְרְשֹוּ וְתַצִיעוּ,
וְכוֹכָב שייפול משמיים – יהיה לי כרית.

לא עיקמתי דרכי, לא ניסיתי ממנה לרדת
אם אני אֵיפָּצַע בקרבות הדמים הצודקים
תחבשו את ראשי באחת מדרכי המולדת
ואותי תכסו בִּשְֹמִיכָה של פרחים סְתָוִויִים.

המרחב והנצח נושבים מהרים וממיים
תסתכל – ותרגיש: אלה הם החיים, באמת!
לא בבית החולים יִיסָּגְרוּ אחריי הדלתיים –
רק בשביל הֶחָלָב המופלא מכולכם אֵיפָּרֵד.

Если я заболею,
К врачам обращаться не стану,
Обращусь я к друзьям -
Не сочтите, что это в бреду:
Постелите мне степь,
Занавесте мне окна туманом,
В изголовье поставьте
Упавшую с неба звезду!

Я шагал напролом,
Никогда я не слыл недотрогой.
Если ранят меня
В справедливых тяжелых боях,
Забинтуйте мне голову
Русской лесною дорогой
И укройте меня
Одеялом в осенних цветах.

От морей и от гор
Веет вечностью, веет простором.
Раз посмотришь - почувствуешь:
Вечно, ребята, живем!
Не больничным от вас
Ухожу я, друзья, коридором,
Ухожу я, товарищи,
Сказочным Млечным путем.

1960