שתי מגלשיים, תנור,
שמש שוקעת בהר,
מרץ מסתיים - זה ברור,
ערב... הביתה - מחר.
בוקר סגריר - בוקר אור!
שמש שקעה בדרום,
אך בליבנו נשמור
כמה קסום המקום.
לנו שולח שלום
סמל היופי – ארצוג.
אנו רואים מחלון
את המסלול הרחוק.
כאן נסיים מעגל -
בואו, הגעגועים!
אות הפרידה מדומבאי -
שפע דגלי השלגים
למה עצרת בשביל?
לא הסתיימה דרכך,
עוד לא סיימנו השיר,
אין לנו זמן לתוגה.
מטה - צועק לו קטר.
מעלה - כוכב שהקדים.
מרץ מתפרפר - אך נגמר.
רעש רחוק – השלגים.
Лыжи у печки стоят, гаснет закат за горой,
Месяц кончается март, скоро нам ехать домой.
Здравствуйте, хмурые дни, горное солнце, прощай,
Мы навсегда сохраним в сердце своем этот край.
Нас провожает с тобой гордый красавец Эрцог,
Нас ожидает с тобой марево дальних дорог.
Вот и окончился круг, помни, надейся, скучай!
Снежные флаги разлук вывесил старый Домбай.
Что ж ты стоишь на тропе, что ж ты не хочешь идти?
Нам надо песню допеть, нам надо меньше грустить.
Снизу кричат поезда, правда, кончается март,
Ранняя всходит звезда, где-то лавины шумят.
19 апреля 1961
Альплагерь "Алибек"